בהתחלה שיר היה רק תירוץ להחזיק למישהי את היד. ואז הוא הפך לסיפור. אחר כך לוידוי. ואז – לקונספט. הביטלס התחילו כפס ייצור של להיטי אהבה קצרים עם פזמון קליט, אבל לא הסתפקו בזה. הם לא הפסיקו לשאול מה שיר יכול להיות, ושינו את תולדות הפופ, המוזיקה והאמנות בכלל לנצח. בהרצאה נלווה את הביטלס לאורך שנות השישים ונחקור את הדרך שבה לנון, מקרטני והריסון הפכו ממכונת להיטים לאמנים שבחיפוש שלהם אחר דרכי ביטוי הגדירו כל פעם מחדש את המושג “שיר”. נבחן את מקורות ההשראה שלהם, שהלכו ונעשו יותר ויותר מפתיעים, ונתבונן במבנים שלהם, שהפכו ליותר ויותר הרפתקניים, באופן שגרם לעולם לעצור, להקשיב ולנסח מסקנה מפתיעה: שגם פופ הוא בעצם אמנות.